רקע שיטת הלימוד אליבא דהלכתא
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (מארמית: הסקת השמועה עד להלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי לימוד הגמרא הנפוצות בימינו. בשיטה זו נלמדת הסוגיה במטרה להגיע לפסיקת הלכה למעשה בסוף הלימוד ולא להסתפק בלימוד תאורטי.
גם בין הלומדים אליבא דהלכתא יש הבדלים במקורות הנלמדים באופן מרכזי ובדגש רב יותר- הגמרא והראשונים, או הפוסקים האחרונים. הבדל נוסף הוא בשאלה האם לומדים רק נושאים המובילים להלכה מעשית אפשרית, ודיונים תאורטיים חסרי ביטוי הלכתי למעשה- לא נלמדים, או שכל דיון הקשור בעולמה של ההלכה נחשב אליבא דהילכתא? המהר"ל לדוגמא, מסביר במספר מקומות בספרי המהר"ל שהלכה זו דרך האמת, גם אם אין לה ביטוי מעשי או פיזי.
אליבא דהלכתא לעומת פלפול
קיים דיון עתיק יומין בסוגיה- איך יש ללמוד רוב היום? אליבא דהלכתא או בשיטת הפלפול? יש שטוענים שאין הבדל מהותי בין צורות הלימוד, כאשר לדעתם גם בשיטת הפלפול חייבים לרדת עד לעמקה של הלכה, וגם הלומדים אליבא דהלכתא צריכים לעשות זו בדקדקנות ועמקנות עיונית.
אך הלימוד הנפוץ בפועל בישיבות שלומדיות בפלפול לא מגיע להלכה וספרי ההלכה כלל לא נפתחים בסוף הסוגיה האמונית. לדעתם ההלכות יכולות להיות תאורטיות, ויש שיאמרו אפילו שככל שהעיסוק הוא בדברים תאורטיים יותר, כך הלימוד הוא יותר "לשמה".
לעומת זאת, הלימוד הנפוץ בכוללים הוא לימוד יותר מעשי-הלכתי, והלימוד של הגמרא והראשונים הרבה יותר מהיר ומטרתו לקבל מושגים שיועילו ללימוד הפוסקים האחרונים בצורה טובה, כדי להסיק את ההלכה בצורה ישרה.
מה נפוץ יותר?
בעבר סגנון הלימוד הפלפולי שהונהג באירופה היה הנפוץ ביותר בישיבות. אולם במוסדות רבים כיום לומדים "אליבא דהלכתא", בצורה הקרובה יותר לשיטת הפלפול. עם זאת, קיימות כיום גם מספר ישיבות שלומדות בשיטת 'העיון הספרדי' המדגישה את הלימוד אליבא דהלכתא כבר בישיבות (ולא רק בכוללים).
גם בישיבות שאינן לומדות "אליבא דהלכתא", מוכוונים לרוב האברכים לכוללים סמוכים שלומדים בצורה זו. רוב הכוללים עוסקים בלימוד הלכה, בדרך כלל לקראת מבחני הסמכה לרבנות.
הספרים הנדרשים ללימוד אליבא דהילכתא
אם לתלמיד ממוצע בישיבה שלומדת בעיון נדרש לא יותר ממסכת הגמרא הנוכחית שברוב ההוצאות כיום נוספו בסופה מספר לא מבוטל של ראשונים ואחרונים, הרי שמהלומד אליבא דהלכתא נדרש מדף ספרים מקיף יותר. בהתאם לשיטה הספציפית(עיין באמצע מאמר זה) של הלימוד אליבא דהלכתא בחבורה בה הוא לומד, יידרש כל אחד מהלומדים למספר ספרים- מהגמרא עד האחרונים. ובגלל שהלימוד הוא לא לפי סדר הגמרא, אלא נפרש על כל הש"ס, ולעיתים גולש על מספר סימנים בטור ובשו"ע בכל סוגיה- קשה מאוד להתמקד בכרכים ספציפיים ובד"כ הלומדים קונים סטים שלמים.
בשלב הראשוני ביותר של הסוגיה הלומד נדרש לעיין בגמרא- ולעיתים יידרש למספר מסכתות בודדות בכל סוגייה נלמדת, ויעדיף לרכוש סט שלם. לאחר העיון בגמרא יידרש הלומד למספר ספרי ראשונים ואחרונים שלא תמיד מודפסים יחד עם המסכת. נהוג להתמקד גם בשלושת עמודי ההוראה- הרא"ש (לרוב מודפס על המסכת), הרי"ף(לרוב מודפס על המסכת) והרמב"ם.
לאחר שבסיס הסוגיה נקנה- מגיעים לחלק שרבים רואים כעיקרי בשיטה זו, ועוברים ללמוד את בסיס ההלכה- ארבעה טורים ושולחן ערוך הם הספרים שבהם מעמיקים חלק ניכר מהזמן המוקדש ללימוד הסוגיה. גם כאן לרוב מומלץ לקנות סטים שלמים. יש שמעדיפים סט נפרד של טור וסט נפרד של שו"ע, אך לאחרונה נפוץ מאוד טור ושו"ע משולב שיוצא בהוצאה משותפת של לשם (שו"ע הבהיר) ומכון שירת דבורה (טור שירת דבורה). ניתן להזמין גם כרכים בודדים של הטור ושו"ע המשולב.
לאחר מכן נהוג להמשיך וללמוד את גדולי האחרונים על השו"ע- משנה ברורה לרבי ישראל מראדין (החפץ חיים) בד"כ מהווה בסיס ברוב הכוללים, ועליו כל אחד מוסיף ספרי הלכה נוספים מהסגנון הייחודי לו, המקדם אותו ביראת השם ומקובל להלכה במסורת אבותיו.
בברכה ספרי קודש המדף היהודי
ניסים ירחי - מנכ"ל המדף היהודי - ספרי קודש באינטרנט - משתדל להבין בתחום כמה שיכול, הן מבחינת סחורה, והן מבחינת לימוד, כך גם יכול להמליץ ללקוחוץ את הטוב ביותר עבורם..
